קצת עלי

​אני לא מוצאת את עצמי במציאות העכשווית. העולם הדיגיטלי, המהיר והסינטטי של היום לא מרגש אותי ומאז ומתמיד נמשכתי לפשטות ולקסם נוסטלגי.
לפעמים אני מרגישה כמו השיר של אלון אולארצ'יק: "בחור אנאלוגי בעולם דיגיטלי"... אני ממש ככה.

עוד בגיל צעיר מאוד, נמשכתי למוסיקה משנות ה-50, 60 וה-70 ונהגתי להקליט שירים בקלטות טייפ. 
נהגתי לאסוף חפצים כדי ללכוד רגעים לנצח, כמו חלוקי נחל שלקחתי לי למזכרת מטיול, עלי שלכת ששמרתי במחברת
וחפצים שידעתי שיוחלפו על ידי גרסה חדשה ומשוכללת יותר ורציתי "להציל אותם" מהעולם המשתנה שדוהר ולא מביט אחור.
כך שמרתי אסימונים, כרטיסי קולנוע, קלטות ועוד. 
אני מאמינה שהיופי נמצא באלמנטים קלאסיים, פשוטים ולא מעובדים ואני נוהגת לחפש בכל דבר סביבי שרידים מעולם ישן ונעלם.

בעבודותיי הנבנות בשכבות, אני עובדת בצבעי שמן. לעתים בשלבים הראשונים של הציור אני משלבת טכניקת מדיה מעורבת (אקריליק, מרקרים, קולאז' ועוד).
אני משלבת מוטיבים ודימויים קלאסיים ונוסטלגיים הכוללים טבע, נשים, ציפורים, טבע דומם, חפצים ישנים מהבית של סבתא שלי זיכרונה לברכה ועוד.
הכל יחד מעורר אצלי הרבה רגש ונותן תחושה של חום, לפעמים אפילו עם צביטה של געגוע למשהו שאינו מושג.
ניתן לתאר את הסגנון שלי כריאליזם מופשט עם אלמנטים סוריאליסטים לעתים.

כשאני עובדת על ציור אני מתמלאת באנרגיה ואופטימיות והכל פתאום נראה אפשרי.

המטרה שלי היא להמשיך ולהתפתח, לצייר הרבה ולגעת בנשמות של אנשים שכמהים לפשטות ולקסם.