קצת עליי

​

​​הי, אני שרון​
 

מגיל צעיר מאוד אהבתי לצייר, הייתי לוקחת איתי עפרון ודפים לכל מקום שאליו הלכתי.
אמי ראתה שאני מציירת כל הזמן ובגיל 6 רשמה אותי ללימודי ציור אצל הציירת תלמה ישראלי, שם למדתי לצייר בשמן על קנווס בעיקר נופים וטבע.
תמיד אהבתי לנסות סגנונות שונים, וכל פעם שנחשפתי לטכניקה מסוימת, ניסיתי אותה בהתלהבות, כך הכרתי המון חומרים וטכניקות במהלך השנים.
 

בגיל 24  הרגשתי אכזבה וחסימה מאוד גדולה מבחינה אומנותית. הרגשתי שאני לא מספיק טובה ושהחלום להתעסק בציור כמקצוע מתרחק ממני. עברתי ללמוד תחומים קצת אחרים. למדתי תואר ראשון בתולדות האומנות באוניברסיטת בן גוריון, ולאחר מכן, עיצוב גרפי  בבית הספר לעיצוב 'קווים'. עבדתי בתחום העיצוב הגרפי.
אך הרצון ליצור ולצייר אף פעם לא עזב אותי. מצאתי את עצמי משרבטת על כל דף שעבר בדרכי.
מילאתי את המחברות בסקיצות ובשרבוטים, במקום לכתוב הייתי מציירת את הגב של הסטודנטים שישבו בשורה שלפני, את המרצה, את הכוס החד פעמית של הקפה שעל השולחן וכל מה שהיה אפשר. לא נרגעתי.

עברו השנים והפכתי לאמא ועם הולדת ילדתי המתוקה הבכורה, נולד לו פתאום רעב מחודש- הרצון לבטא את עצמי שוב וההתגברות על שנים של ספק עצמי.
פתאום הרגשתי שהיתה משמעות למסע ולחיפוש הארוך.
כאילו מצאתי את הקול שלי סוף סוף.
אני כבר לא צריכה להתאים את עצמי, יש לי קול משלי.
 

שבתי לצייר כמו אותה ילדה שהיתי וחזרתי לעבוד עם החומרים שהכי אהבתי - צבעי שמן על קנבס.

השלמתי ידע בטכניקות ולמדתי קורסים מקצועיים. בחנתי טכניקות חדשות ומרגשות שבאמצעותם אני מבטאת את עצמי בעבודותי בצורה הטובה ביותר שלי. 

​
 

​קצת על העולם האומנותי שלי

איני מוצאת את עצמי במציאות העכשווית. העולם הדיגיטלי, המהיר והסינטטי של היום לא מרגש אותי ומאז ומתמיד נמשכתי לפשטות של העבר.
משהו בסטייל, באסתטיקה ובקסם הנוסטלגי תמיד משכו אותי אליהם.
עוד בגיל צעיר מאוד, נמשכתי למוסיקה משנות ה-50, 60 וה-70 ונהגתי להקליט שירים בקלטות טייפ.
אני מאמינה שהיופי נמצא באלמנטים קלאסיים, פשוטים ולא מעובדים ואני נוהגת לחפש בכל דבר סביבי שרידים מעולם ישן ונעלם.

אני מזמינה את הצופים שלי להכנס לסרט הוליוודי ישן, חלומי ומרומם רוח.
בעבודותי הנבנות בשכבות, אני משלבת מוטיבים ודימויים קלאסיים ונוסטלגיים, הכוללים טבע, נשים, ציפורים ועוד.
הכל יחד מעורר רגש ונותן תחושה של חום והתאהבות בחיים, לפעמים אפילו עם צביטה של געגוע למשהו שאינו מושג. ניתן לתאר את הסגנון שלי כריאליזם מופשט עם אלמנטים סוריאליסטים ורומנטיים.

אני נהנית מכל רגע ביצירה, כשאני עובדת על ציור אני מתמלאת באנרגיה ואופטימיות והכל פתאום נראה אפשרי.

אני רוצה שהיצירות שלי ירגשו את הצופים, שירוממו את רוחם ויגעו בליבם. זאת המטרה העיקרית שלי.
יש עולם מקביל לחיים היומיומיים שלנו שמלאים במסכות והעולם הזה זה עולם הפוטנציאל, עולם אפי ונשגב. אני רוצה שאנשים ירגישו את זה.